נזיקין

חלית? נפצעת? כל מה שחשוב לדעת על תביעת נזיקין – ואיך משיגים פיצוי

דיני נזיקין הם אחד מחלקי הליבה של הדין האזרחי הישראלי, ועוסקים בחיובים כספיים בגין נזק שנגרם לגוף או לרכוש, ואשר מקורו ברשלנות של ישות משפטית אחרת. החיובים המוטלים במסגרת תיקי נזיקין הינם חיובים לא רצוניים, בשונה למשל מדיני החוזים העוסקים בחיובים המקובלים על שני הצדדים.

תביעות נזיקין והפיצויים הנגזרים מהן מבוססים על מה שנקרא בעגה המשפטית "ראשי נזק" – כלומר הדרכים שבהן הנזק בא לידי ביטוי אצל הצד הניזוק: כאב וסבל, הוצאות על טיפולים רפואיים, הפסדי השתכרות ועוד. דיני הנזיקין נחשבים מורכבים ומסועפים מבחינה משפטית, בין היתר בשל עירובם אומדנים ושיערוכים עתידיים. בשל כך, ולאור העובדה שתיקי הנזיקין הנדונים בבתי המשפט מערבים מטבעם אמוציות גבוהות מצד הצדדים להליך, מומלץ מאוד למי שתובע בנזיקין להיעזר בייצוג מקצועי של עורך דין נזיקין, אשר בכוחו להשיג עבור התובע את הפיצוי המקסימלי האפשרי.

חשוב לדעת כי ככלל, תביעה נזיקית מושתתת על עוולת הרשלנות. מכאן שעל התובע להוכיח קיומה של התרשלות מצדו של המזיק, וכן קשר סיבתי בינה לבין הנזק שנגרם. כלומר, זכייה בתביעה והשגת פיצויים לא מחייבות כל הוכחת זדון או כוונה להרע מצדו של המזיק.

לכלל זה יש גם צד שני: קיומו של נזק הוא אבן היסוד בדיני הנזיקין; לכן, ברגע שאין נזק, לא ניתן לתבוע בנזיקין – אף אם הצד הרשלן אכן התרשל כלפי אדם ובכך סיכן את שלומו. כך למשל, פועל בניין שמעסיקו התרשל בכך שלא סיפק לו קסדה בעת העבודה, לא יכול לתבוע אותו בגין התרשלותו בלבד, שכן הדבר לא הביא עליו כל נזק.

תת-סוגים של תביעות נזיקין

כשמדברים על תביעות נזיקין בגין נזקי גוף, הרי שקיימים כמה סוגי תביעות מובחנים. נעבור בקצרה על כמה מהם:

נזקי גוף

בתביעה בגין נזקי גוף, יש להציג חוות דעת רפואית המפרטת את סוג הפגיעה ואת חומרתה וכן עד כמה היא משפיעה על הניזוק בחייו היומיומיים. ניתן לכלול בתביעה כזו גם טענה לנזק נפשי, אולם כדי שראש נזק זה יזכה את התובע בפיצוי, עליו להוכיח קשר סיבתי מובהק (עד כמה שניתן) בין הפגיעה הפיזית לזו הנפשית.

כך למשל, פועל בניין שנפגע בראשו בנפילה מגובה, עשוי לחוות ירידה קוגניטיבית שתשפיע על איכות חייו בתחומי חיים נוספים – בקשריו החברתיים והמשפחתיים, למשל – ובכך תסב לו נזק נפשי כבד.

רשלנות רפואית

בתביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית, הוכחת הקשר הסיבתי בין הנזק הפיזי להתרשלות הנטענת היא תנאי יסוד. דהיינו, על התובע להראות כי הטיפול שניתן לו (או נמנע ממנו) גרם במישרין לנזק שנגרם לו. כמו כן בתביעות אלה נדרש התובע להציג חוות דעת רפואית אחת לפחות. דוגמה לנזק גופני שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית: אדם שרופאיו איחרו באבחון מחלת הסרטן שהתפשטה בגופו, או שגו באבחונה, מה שמנע ממנו לקבל טיפול מוקדם ולפשר את סיכויי החלמתו.

תאונות דרכים

גם כאן על התובע, הניזוק, להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לנזק לשנגרם לו. אלא שכאן, בניגוד לתביעות נזיקיות אחרות, קשר סיבתי זה נקבע על ידי מומחים רפואיים שבית המשפט הוא שממנה. בנוסף, בתביעות נזיקיות המוגשות בגין נזק שנגרם בתאונת דרכים, מי שנושא באחריות לפיצוי הוא לא בהכרח הנהג הפוגע – הלא הוא המזיק הישיר – כי אם חברת הביטוח שבה הוא מבוטח.

תאונת עבודה

תאונות עבודה הן כאלה המתרחשות במהלך העבודה או בדרך אליה (או ממנה). לעניין זה יצוין כי גם תאונת דרכים בדרך לעבודה נחשבת תאונת עבודה, וכך כמובן גם נפילה או פציעה במקום העבודה. במקרים אלה מי שישלם לניזוק את הפיצויים הוא לא המעסיק עצמו, כי אם המוסד לביטוח לאומי.

בנוסף לסוגים השונים של תביעות הנזיקין שהזכרנו, ישנם עוד סוגי תביעות מובחנים, בהם תאונה במקום בילוי, פגיעה בתלמידים במוסד חינוכי, מטרד ולשון הרע. כמו כן אנשי כוחות הביטחון שנפגעו במהלך שירותם כתוצאה מהתרשלות של הממונים עליהם יכולים לתבוע את משרד הביטחון.

המשותף לכל התביעות שהוזכרו לעיל הוא שהבסיס להן הוא פקודת הנזיקין. המשמעות היא שלניזוקים עומדת הזכות לתבוע את מי שהתרשל ואחרי לנזקם – מוסד רפואי, רופא מסוים, מנהל במקום העבודה וכו' – גם אם אינם מבוטחים כלל.

אחרי שהוכחנו רשלנות וקשר סיבתי – איך ייקבע הפיצוי?

ככלל, בתי המשפט בישראל אימצו בתביעות נזיקין את עיקרון "השבת המצב לקדמותו" – כלומר קביעת פיצוי אשר "יכסה" עד כמה שניתן על הנזק וישיב את הניזוק למצבו קודם להתרחשות הפגיעה. כדי להגשים מטרה זו, נעזרים בתי המשפט ב"ראשי הנזק" שהזכרנו בתחילת מאמר זה. אלה מהווים למעשה את הבסיס הפרקטי לחישוב גובה הפיצויים שנקבע לטובת הניזוק.

החלק הראשון שנבחן בתביעת נזיקין הוא היבט הסבל. הסבל שנגרם לניזוק בעקבות הפגיעה יכול להיות חולף או קבוע, והפיצוי בגינו עשוי לנוע בין מאות שקלים לעשרות אלפי שקלים – כתלות בחומרת המקרה.

החלק השני בתביעת נזקי גוף עיקרו בהפסדים הכספיים שנגרמו לניזוק בשל התאונה העומדת בבסיס התביעה, תוך חישוב תיאורטי של מה הניזוק עשוי היה לקבל אלמלא התרחשה. כך למשל, עובד שבעקבות האירוע הנזיקי נאלץ לשבות מעבודה, רשאי לתבוע את גורם הנזק בשווי של אותם ימי עבודה שאבדו לו.

החלק השלישי של תביעת נזקי גוף כולל את מרכיב ההוצאות – הכסף שנאלץ הניזוק להוציא מכיסו בשל קרות האירוע: פינוי באמבולנס, טיפולים רפואיים וכו'.

למה חייבים עורך דין?

עיניכם הרואות כי חלק עיקרי בתביעות נזיקין כרוך בשערוך של הפסדים והוצאות עתידיים – מה שהופך אותן למורכבות למדי. עריכת אומדן היפותטי זה והצגתו בצורה משכנעת בבית המשפט נסמכים ברוב המקרים על ניסיונם של עורכי הדין המייצגים את הניזוק בהליך, ומתמחים בניהול תביעות נזיקין.

כמו כן, הוכחתו הנדרשת של קשר סיבתי בין אירוע לתוצאותיו גם היא מהווה משוכה גבוהה עבור תובע פרטי, לבטח כאשר למולו ניצב גוף גדול ובעל משאבים (בית חולים, למשל) שעושה ככל יכולתו על מנת להפריך את הקשר הסיבתי בין התרשלותו הנטענת לתוצאותיה המצערות. על כן, כדי ליהנות מפיצוי מקסימלי בנסיבות המקרה, מומלץ מאוד לתובע בנזיקין להיעזר בשירותיו של עורך דין מנוסה המתמחה בדיני נזיקין, אשר מכיר ומשתף פעולה דרך קבע עם יועצים רפואיים מוסמכים.

כמה יעלה לי ייעוץ משפטי?

חשוב לדעת כי ברוב מקרי הנזיקין, עלות הייעוץ והליווי המשפטי של עורך דין מגיעה עד ל-20% מסכום הפיצוי שנפסק לניזוק, כתלות בשלב בו התביעה הוכרעה – במסגרת פסק דין החותם את ההליך או עוד קודם לכן, במסגרת הסכם פשרה. זאת, בעוד בתביעה בגין נזקי גוף בעקבות תאונת דרכים, עלותו של עורך הדין מושתת על הגוף הנתבע (ולא על הניזוק השוכר את שירותיו) ומגיעה ל-8%-13% בלבד. בכל מקרה, את גמולו יקבל עורך הדין באחוזים בסוף ההליך, מתוך הסכום שישולם לניזוק, ולא לפני כן.

למידע ובירורים נוספים אודות ייעוץ וליווי משפטי בתביעות נזקי גוף השאירו פרטים, והמומחים שלנו יחזרו אליכם בהקדם.

חלית? נפצעת? צור קשר עם עו"ד מומחה לתביעות נזיקין ללא תשלום וללא התחייבות: nezikin@n.co.il